הרפרתקאות זוטה בכוורת הדבורים/אריה רוקח
סיפור בחרוזים

ברחוב קטן,בלב העיר
בשכונה ישנה ומקמוטה
גר לו איש קטנטן,איש זעיר
איש חביב ושמו זוטה.

גודלו בערך אצבע
ועוביו כעובי האמה
אישון אמיץ היה
ידע שלום גם מלחמה.
לכל חי, עוף ואפילו פרה
תמיד עזר בעת צרה.

היכן גר זוטה זה,
היכן ישן ,היכן אכל?
בפינה ליד המזווה,
בביתו של ר' שלום מגל.
בירושלים ,בשכונת נחלאות,
מקום נאה וסמטאות שקטות.

כל בני משפחת מגל
דאגו לזוטה כאילו שהיה גוזל
מזל פינקה אותו כמו היה בנה
ונתנה לו פירורי עוגות וגבינה
הילדים, נועם האח הקטן
ואייל הגדול שכבר הולך לגן
הביאו לו כל הזמן מעדנים
במבה,שוקו,צימוקים ושקדים.
איתי מכיתה א' שלקרא כבר יודע,
הקריא לו סיפורים
ולימד אותו לספור עד מאה.
בקיצור,הקטנים וכל בני המשפחה
באו אליו תמיד באהבה ובשמחה .
זוטה קיבל אותם בשיר וריקודים.
כי ידוע שאנשים כאלה קטנים
תמיד שמחה מביאים.
שמחה,ברכה ומזל
לכל בני משפחת מגל.

בוקר אחד,זה היה בשבת,
העולם מסביב עדיין שקט.
קם לו זוטה, פקח את עיניו
שפשף את הבטן,גירד את הגב.
שתה מעט טל,אכל פירורים
צחצח שיניים ורחץ את הפנים.
והתחיל לחשוב –היום, מה עושים?
כי לא לעשות כלום כל היום,
משעמם ומעלה לזוטה את החום.
ואז הוא שוכב במיטה חולה ,
וזה בכלל לא שווה.
אז בכל זאת מה עושים?
לטייל בפארק ובגינה ?
די,את זה הוא עושה כבר כל השנה.
לטייל בשכונה ליד הגן?
הילדים יביטו בי,כי אני קטנטן.
יצא מהבית עמד ליד עץ המישמש,
ואז רעיון עלה במוחו-יש ויש!
זה עידן ועידנים שלא בקרתי
את מלכה–דבורה אם הדבורים.
שדרה בכוורת אשר זכרתי
שם בעמק בין ההרים.
מיד חגר מחט-שהייתה לו לחרב,
אותה הכין מאתמול בערב.
על הראש קליפת אגוז
שעבורו הייתה- קסדת העוז.
הנה הוא כבר מוכן ומזומן
לצאת למסע המסוכן.
כי למגינות הכוורת –לדבורים
יש עוקץ חד ורעל בכמות
אם לא, חרב וקסדה ושאר דברים,
הן יעקצו והוא עלול למות.
ובדרך יש נחשים ועקרבים
ומיני חיה ועוף
שיהיו מאד שמחים
את זוטה שלנו לטרוף.
"לכן",חשב זוטה "כשאני מחוץ לעיר,
חשוב שאהיה מאד זהיר" .
מזל הייתה מאד מודאגת
"לא כדאי לך ללכת
בכל מקום בכל פינה ,
מחכה הסכנה".
"אל תדאגי מזל יקרה,
תמיד הלכתי ודבר לא קרה".

אמר והלך-

יצא לו ידידנו מהעיר המתעוררת
והגיע לדרך המובילה למכוורת.
עלה עליות וירד ירידות
ונזהר מאד ממכוניות שעוברות.
וכשכלב או חתול ,
ניסו איתו להתחיל,
הוא שלף את החרב
והם נסו בפחד ובחיל.
היום היה מקסים-השמש זרחה
זוטה היה ממש מאושר,
הוא שר ורקד מרוב שמחה.
ועוד הוא שר ונפעם מהנוף
מהפרחים, העצים מכל ציפור ועוף,
לפתע-
שמע קול חזק ועזזזזזזזזזזזזזזזזזזז,
מי זזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזה
מי הזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזר
שאלינו מתקרב?
הזזזזזזזזזזזזהרו ממנו
זזזזזזזזזזזזזה בטח אויב!
מחלקה של דבורים מיחידה מובחרת
שתפקידה להגן ולשמור על הכוורת,
התקרבה מאיימת עם עוקצים שלופים.
לא,לא! קרא זוטה-אתם טועים
אני חבר טוב של
מלכה-דבורה אם הדבורים.
התבוננה המפקדת של היחידה
ואמרה לחיילות-
השגיחו עליו
ואני אבדוק את העובדות.
אני אשאל את אמא ללא כל חשש,
אם היא בכלל מכירה את הברנש.
נכנסה המפקדת שהייתה נרגשת וחיוורת,
דרך החריץ אל תוך הכוורת.

תוך דקה רעש,גילה ודיצה,
מלכה דבורה באה במרוצה.
"זוטה בא ידידי הטוב,
תן לי ואביט בך מקרוב.
לא ראיתיך זה עידן ועידנים
שאלתי עליך את כל החברים.
סוף סוף אתה פה ממש לידי
בא הכנס לכוורת,לביתי"
פסע זוטה לכוורת מעדנות
כשכל הדבורים- החיילות
עומדות ומצדיעות .

קבלה מלכה דבורה את זוטה בכבוד מלכים,
כיבדה אותו במזון מלכות, דבש ומעדנים.
את האורח הנכבד לסיור לקחה,
שיראה ויכיר את חיי הלהקה.
צפה זוטה בחיי הפועלות
וראה עד כמה הן חרוצות ועמלות.
יש פועלות שמנקות את התאים
שהאם מטילה לתוכם ביצים
ויש מאכילות את הרימות
ובגופן אותן מחממות,
פועלות בריקוד את התאים
סותמות בדונג לבן.
הבוגרות בריחוף מביאות אבקנים
וצוף פרחים איתן.
פועלות אחרות יוצרות מזה דבש
בקיצור מפעל תעשיה של ממש.

עוד זוטה מסייר ומתפעל
נשמע מבחוץ קול איום קול אפל,
מין זמזום חזק זמזום מפחיד
מין זמזום שאותו מאד הטריד
מלכה דבורה מתייפחת מרה,
"זוטה איזה אסון לנו קרה,
הצרעות תוקפות אותנו באכזריות
אם לא יקרה נס כולנו נמות".

זוטה ניגש מיד לחריץ
ובעדו החוצה הציץ
ולראות בעצמו מה קרה,
ואוי ואבוי מה שהוא ראה-

בחוץ התחולל קרב נורא,
הדבורים נלחמו באומץ וגבורה,
זוטה הביט בלב נחמץ
ובכל ליבו רצה להצטרף למאמץ
הוא ראה שאין סיכוי,מה לעשות
הצרעות גדולות יותר וחזקות
והינה הגרוע מכל כמעט קרה
הצרעות חדרו לכוורת-היה ממש נורא.
מלכה דבורה-רועדת וחיוורת,
"זה חורבן הבית,חורבן הכוורת,
אין מה לעשות,אי אפשר להציל".
כך היא חשבה-
אבל זוטה אישון אמיץ ואציל
שלף חרבו וזעק-עד כאן,
אתן צרעות רעות, ואני איש קטן,
אך לא אתן לפגוע באף דבורה
לא בכוורת ולא ביערה.
יצא החוצה והכה בחרבו
לכל הצדדים
והפיל מהצרעות חללים חללים.
ניסו הצרעות לגבור על זוטה
פעם ופעמיים.
ובסוף נסו ברחו ,
עם הזנב בין הרגליים.

ובכוורת שמחה גדולה ואדירה,
הדבורים ניצלו מצרה נוראה.
קולות השמחה הגיעו לשמיים,
ודבש נשפך שם כמים.
כולם הריעו לזוטה מושיע הדבורים,
הגיבור והאמיץ ביצורים
שהציל באומץ כל דבורה ויערה
מאסון נוראי שכמעט קרה.
מטס חיל האוויר הדבורי
טס בשלשות.
ראה זוטה ושמח –זה כבוד עבורי.
אות כבוד מידי מלכה דבורה קיבל
ותואר-דבורה לשם כבוד,ברמה הצטלצל.
הדבורים נתנו לזוטה מתנה יקרה,
דבש טהור מלא היערה.


ולבסוף, שמח וקל רגלים
נפרד זוטה
וחזר לשכונת נחלאות-לירושלים.
בבית שמחו ההורים וגם הילדים
זוטה חזר בריא ומלא סיפורים.
ובבוקר בכל יום שבת,
אכלו מיערת הדבש,מרוחה
על חלה על פת.
וכולם היו מאושרים,
"כמה טוב שזוטה שלנו
ולא של אחרים".


חולון,יוני 2008