זה היה בשכונת תלפיות בירושלים.
הדבר קרה עם גוזל קטן של עורבים אפורים.
תמיד העורבים משכו את לבי.יש בהם, בצעידה שלהם, בקשרים שבניהם ובקריאות שלהם משהו אנושי
משהו מיוחד שאין בציפורים אחרות, הערבות ההדדית כל אלה תמיד קנו את לבי.
באותו בוקר בשכונת תלפיות בירושלים קמתי כמו בכל בוקר והתכוננתי לצאת,כוס קפה ,משהו לאכול...לפתע שמעתי קול צווחת עורבים. והצווחה שלא כתמיד,כועסת ,מבוהלת , מאיימת המבהירה כי נפל דבר... ולא סתם דבר אלא דבר איום ונורא.
הצצתי החוצה והנה בין המכוניות בחניית הבניין עורב צעיר כמעט גוזל עומד נבוך ,כנראה פצוע וכנראה נפל מקנו ונפגע. ולידו שני חתולים המתכננים למראהו את ארוחת הבוקר שלהם..אולם תכניתם נכזבה שכן ממעל הופיעו שני עורבים בוגרים בצרחות וצווחות שהודיעו לחתולים הרעבים שאם חפצי חיים הם מוטב שיחפשו את ארוחת הבוקר במקום אחר.
החתולים הבינו את המסר והסתלקו.
מאוחר יותר כשיצאתי מהבית. ראיתי את הגוזל מדדה על הארץ,והעורבים דואים בטיסה נמוכה מעליו כמו שני מטוסים מנמיכי טוס ושומרים עליו. הצטערתי שאינני יכול כמו המלך שלמה או ד"ר דוליטל
לדבר עם העורבים ולבקש מהם להפקיד בידי את העורבון עד שיחלים ויוכל לעוף לו. שכן מחלי לדבר איתם – גורלו של החתול צפוי גם לי. כך עזבתי והמשכתי בדרכי.
מה קרה עם הגוזל-אין לי כל מושג.
הדבר קרה עם גוזל קטן של עורבים אפורים.
תמיד העורבים משכו את לבי.יש בהם, בצעידה שלהם, בקשרים שבניהם ובקריאות שלהם משהו אנושי
משהו מיוחד שאין בציפורים אחרות, הערבות ההדדית כל אלה תמיד קנו את לבי.
באותו בוקר בשכונת תלפיות בירושלים קמתי כמו בכל בוקר והתכוננתי לצאת,כוס קפה ,משהו לאכול...לפתע שמעתי קול צווחת עורבים. והצווחה שלא כתמיד,כועסת ,מבוהלת , מאיימת המבהירה כי נפל דבר... ולא סתם דבר אלא דבר איום ונורא.
הצצתי החוצה והנה בין המכוניות בחניית הבניין עורב צעיר כמעט גוזל עומד נבוך ,כנראה פצוע וכנראה נפל מקנו ונפגע. ולידו שני חתולים המתכננים למראהו את ארוחת הבוקר שלהם..אולם תכניתם נכזבה שכן ממעל הופיעו שני עורבים בוגרים בצרחות וצווחות שהודיעו לחתולים הרעבים שאם חפצי חיים הם מוטב שיחפשו את ארוחת הבוקר במקום אחר.
החתולים הבינו את המסר והסתלקו.
מאוחר יותר כשיצאתי מהבית. ראיתי את הגוזל מדדה על הארץ,והעורבים דואים בטיסה נמוכה מעליו כמו שני מטוסים מנמיכי טוס ושומרים עליו. הצטערתי שאינני יכול כמו המלך שלמה או ד"ר דוליטל
לדבר עם העורבים ולבקש מהם להפקיד בידי את העורבון עד שיחלים ויוכל לעוף לו. שכן מחלי לדבר איתם – גורלו של החתול צפוי גם לי. כך עזבתי והמשכתי בדרכי.
מה קרה עם הגוזל-אין לי כל מושג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה