יום רביעי, 16 בספטמבר 2009

לנוכח הכיכר האדומה/אריה רוקח

1. ראיתי את לנין
בכניסה לכיכר
לא האמנתי -בחיי
הוא מתלוצץ עם
הצאר ניקולאי.
ולא תיתכן-
עוד עובדה,
סטלין חולה
לא הגיע אותו יום לעבודה.

אם תשלם טבין ותקילין
תוכל להצטלם איתם
למזכרת עולמים.

2. מה הוא חושב שם
הספון בתאו.
מה הוא חושב שם
הטמון לבדו
על התהילה ,
תהילת עולם?
או על ההשפלה,
בתא זכוכית מול כולם.
מה חושב לו שם
כשהוא שם לבדו.

דמות עגומה
שוכבת למעצבה
שנים רבות לאחר תום המהפכה.

3. קראנו לך פעם-
´ "המולדת השניה",
באהבה והערצה.
כל ספר או סרט ממך ועלייך
בלענו ברעבתנות.
"ממה רוסיה"
קראו לך אוהבייך בנאמנות.
. והיום,
בעמדי מול אודם הכיכר
עלתה בי מחשבה מזה כבר,
עם יפי בנינייך,האמנות
והבלט השמימי-
כמה טוב
שאני לא בנך ואת לא אמי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה