אתם פלא/אריה רוקח,מוקדש לנטלי ושי לי

לך עיניים חמות, חכמות, נשיות,
ופנים צעירות רכות ונעימות.
ואת יושבת מולי
נערה צעירה רהוטה ונבונה.

לך פנים חזקות,
חזקות, נבונות,גבריות,
כל כולך מביע חום ותבונה.
אתה יושב מולי כה רהוט וברור.

אתם שובים את הלב.
שובים את הלב בדברכם.
במראכם ובביטחון הנובע
מכם..
והפה...
הפה מספר את מה
שלא מאמינים העין והאוזן.

סאת ייסורים מלאה
ילדות לא ילדות,
אב מכה אם מתעללת
ואת ילדה ,ילדונת ,
ילדה מצפה...
ילדה המצפה לפינוק של אב אוהב
של אם מתפעלת.

ואתה נער קטן ,נערון.
המצפה לאב נערץ,
אשר ישא אותך על כתפיים.
לאם מפנקת מחבקת.

אך לא, החיים פוגעים,מתעללים,
מתאכזרים, מאכזבים.
ואת נוקמת.
הו, איך נוקמת ,
כמו ילדה כואבת,
כמו אישה נבגדת
שהחיים בגדו בה.

ואתה מהבית נמלט
אל פיו הפעור של הרחוב,
מחפש עתיד והולך על הקצה
על הקצה ממש.

והינה אתם יושבים ומספרים
ואני שומע ולא מאמין.
איך מפרח קוצני
כואב ומכאיב
הפכת את חייך לאור לאביב.
ואיך אתה מהקצה מהכמעט אבדן,
לעלם חמד-לא יאומן.

תגידו שאנטי,תגידו מריומה,
זה נכון.
הם עזרו לכם כלכולם
אך מעל לכל
גם בסבל גם בנדוד
לא עזבה אתכם הרוח
רוח האדם.
ומזועמים על אדם ואל
הפכתם
לאדם חם, אוהב ומוחל.

סיפורכם מחזק ,מעורר
"כי באדם אאמין"
כדברי שאול המשורר.

בעקבות ביקור מעון שאנטי בתל אביב 3.05.09