יום שני, 7 בספטמבר 2009

עיר מקלט

היא באה אלי
כלעיר מקלט,
היא מגיעה עדי
כאדם נמלט.

כאדם הנמלט
מקשיי היום יום
כאדם הנחלץ
מזיעה ומחום.

הזיעה והחום
מטריפים ימיה,
תלמידים והורים
יורדים לחייה.

יורדים לחייה
קשיי היום יום
והשמחה בעיניה
כשהיא באה הלום.

כשהיא באה הלום
היא מוקפת באהבה
ושוקעת בחלום
במיטתי הרחבה.

במיטתי הרחבה
היא מוצאת מנוחה
ואני מתבונן
ובנשמתי שלווה.

בנשמתי שלווה.
כי בערוב ימי
למדתי סוף סוף
מה היא אהבה.

יום אוגוסט חם 2009-אריה רוקח

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה