רשמי מסע לאוקראינה/אריה רוקח

1. העשבים שהיו לעצים

סיבכי עלים ובדים
ירוקים ,גדולים, מעובים,
מכסים על מצבות,
מסתירים את הקברים.
המצבות שבורות הפוכות
עומדות מבוזות כבוכיות.
הן כולם אנשים חיים
והם האחים שלי.
היכן הוא הנביא?
היחיו העצמות האלה?
המתים מתים
והעשבים היו לעצים
הם מעלימים את המתים
והעצמות לא יחיו,
הן פשוט לא היו.



2. 960 "אזרחים סובייטים"

על המצבה כתוב:
"תשע מאות וששים אזרחים סובייטים"
960 "אזרחים סובייטים"
קברתם חיים.
אזרחים סובייטים?
960 ילדים יהודים!
ילדים משחקים שמחים נבהלים בוכים
רועדים ומייבבים- משוועים לרחמים.
ולא היו שם לא רחמי אדם ושמים ולא חמלה
צפו בעיני זכוכית גם הצלוב ואימו הקדושה.
הייתה שם לאה'לה הקטנה
והיא חשבה שרק משחקים.
והיו שם מוישל'ה ויענקל'ה
רבקל'ה ואברמל' וכל האחרים.
960 ילדים יהודים חיים
קברתם בברדיצ'ב בחצר המנזר
ארורים תהיו לעד–גוי אכזר.















3.על מה שחסר




על יפי שדותיך,אוקראינה ויערותיך
שר המשורר.
אכן רב-טוב העניק לך הבורא
שדות חיטה ככל שתתפוס העין.
שדות חמנייה נרחבים וקץ אין.
אדמה טובה, שחורה
שתנובתה ברוחב לב נותנת.
גשמי ברכה שמרבים לרדת.
יערות סבוכים בהם אפשר לתעות
והדנייפר,הבוג,הפרוט ועוד נהרות.
אך למה ,ריבון העולמים,
לא שתל בקרבך
את מידת הרחמים.





4. ראיתי אותן

אני פוגש אותן בחולה ובעמק,
תמיד בסתיו
השנה ראיתי אותן בקיץ,
ממש עכשיו.
בשדה הן עומדות על רגל אחת
או פוסעות כבריקוד.
ובאוקראינה ראיתי אותן
בקן על העמוד,
הן עומדות כל המשפחה
אבא אמא והגוזלים.
אלה עפים ומתאמנים
לשוב אלינו לחולה ולשדות.
אז,להתראות בארץ
חביבותי החסידות.




חולון,אוגוסט 2008