"אריה, אריה קום התגייס לגדוד העברי"
שיר עם מאז
אני נקראתי על שמו של ר' אריה לייב
שחי אי שם ואי אז בבוקובינה
שמי/אריה
רוקח
לפני שימתחו קורי העכביש על קברי
תראה עדיין חריתת שמי על האבן.
השם ששנים כבר חרות בגופי ונפשי,
שעמסתי אותו עלי בכובד דורות שעברו,
שכאבתי אותו בכאבו של המובל
לטרנסניסטריה,
השם שהתקשה לשרוד בין שיחי צבר.
אותו אני נושא כבר מחצה ושבעה עשורים.
הסכנו אחד לשני, יש קוצים ויש שושנים
יש והשושנים נסוגות בפני הקוצים
ויש והשושנים מובילות -התרגלנו אחד
לשני.
השם הוא כמוני, זמני, ועם היפקע קורי
העכביש יעלם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה