יום שני, 2 ביולי 2012


הדרך  מתמשכת / אריה רוקח

הדרך מתמשכת
כסימפוניה בלתי גמורה.
הולכת ומתפתלת
כצפע החולף בשדה.

אלגיות ואודות
נשזרות אילו באילו
ומתנפנפות כעלים ברוח.
ואני עומד ,בוחן ותוהה
לכאן או שמא לשם.
ומה בעצם התכלית בהליכה
בלתי פוסקת זאת?

רק הצופית שעל העץ
אותה ציפורת זערורית
 שלבה גדול
מזמרת מצייצת מעודדת:
אמנם הסוף הוא לכולנו
אך גם לדרך יש ערך
יש משמעות.

01.07.2012




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה