"אריה,
אריה קום התגייס לגדוד העברי"
שיר עם מאז
אני נקראתי על שמו של ר' אריה לייב
שחי אי שם ואי אז בבוקובינה
שמי/אריה
רוקח
לפני שימתחו קורי העכביש על קברי
תראה עדיין חריתת שמי על האבן.
השם ששנים כבר חרות בגופי ונפשי,
שעמסתי אותו עלי ככובד דורות שעברו,
שכאבתי אותו בכאבו של המובל
לטרנסניסטריה,
שהתקשה לשרוד בין שיחי צבר משגשגים.
אותו אני נושא כבר מחצה ושבעה עשורים.
התרגלנו אחד לשני, יש בו קוצים ויש
שושנים
יש והשושנים נסוגות בפני הקוצים
ויש והשושנים הן המובילות -התרגלנו אחד
לשני.
השם הוא כמוני, זמני, ועם הימתח קורי
העכביש יעלם
גם שמו של סב אמי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה