1.
"אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת?"
"בְּבַקָּשָׁה".
וְאָז
קְצָת הִתְלוֹצַצְתִּי ,בְּדִיחוֹת
לֹא מי יוֹדֵעַ מָה חֲכָמוֹת.
מְעַט שְׁאֵלוֹת
גִּשַּׁשְׁנוּ ,בָּדַקְנוּ
" אֲנִי אלמנה","אני
מהגרושים",
נִגְמְרָה הָאֲרוּחָה,
נִפְרַדְנוּ
אַךְ אֲנִי לֹא יָכלְתִּי לִשְׁכּחַ
אֶת הַפָּנִים.
2.
חָלְפוּ שָׁנִים, כִּמְעַט עָשׂוֹר
וַאֲנִי מתברך בְּשִׂמְחָה וְאוֹר.
וְאַתְּ יוֹדַעַת ,לא הָיִיתִי
מַאֲמִין
שֶׁבּעֵרוּב ימי,בכמעט יְמֵי זקנה,
הָיִית לִי לְבַת זוּג, לַחֲבֵרָה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה