דמותה משכה את תשומת לבי מזווית העין. עצרתי והתבוננתי.היא ניצבה הדורה בלבושה,
עטופה בצעיף סגול, בגדיה המחויטים הלמו להפליא את צבע הצעיף. ניכר שהיא מחכה למישהו,
לגבר, מן הסתם. לא יכולתי להפסיק מלהתבונן בה. מעבר לחזותה האצילית והנשית, לגופה
החטוב ולרגליה היפות, עטורות גרביים סגולות, נראו פניה טובות ועיניה חמות והעידו עליה
שהיא אישה יפה ואוהבת. קשה היה שלא להבחין בקורטוב של חרדה או עצב בפניה.מיהרתי
לפגישה חשובה, אך לא יכולתי לעזוב, היא נראית מודאגת היא בודאי מחכה לגבר חייה והוא
מאחר. מחשבותיה ללא ספק מופנות אליו,זיכרונות ימי ולילות אהבה מציפים אותה. מדוע הוא
מאחר כל כך? היא חושבת , נפגע תאונה? אולי לא יכול להתפנות. עם הזמן החולף הופך גופה
המתוח נוקשה יותר ויותר. הנה היא מוציאה מהתיק פנקס קטן בעל שוליים מוזהבים,מעיינת
ומדפדפת בו בפנים מלאי חרדה. זה בודאי כתובתו או הטלפון של אהוב נפשה עוד היא עומדת
והנה ניגש אליה ילד קטן, שהיה לפי יחסה אליו בלתי מוכר לה, ומסר לה דף נייר מקופל. מכתב
אהבה חשבתי לעצמי ,גבר שרמנטי וצעיר בודאי שלח זאת אליה ומזמין אותה לפגישה רומנטית.
היא תפתח את המכתב ואושר יציף אותה ופניה העצובים והדאוגים יזרחו משמחה.הגברת פתחה
את דף הנייר וניכר שאינה מצליחה לקרא את הכתוב. הוציאה מארנקה קופסת הדורה ומתוכה
זוג משקפיים עדינים, משקפי אישה.היא הרכיבה אותם על חוטמה הקטן והמזדקר והחלה לקרוא.
מעיניה היפות החלו דמעות לזלוג ולבי נכמר .מה הוא כתב לה הבן... שמצא לו נערה צעירה?
שהוא עוזב אותה?..ולא היה לו אומץ לבוא ולומר לה בפניה? היא כל כך עצובה וכואבת ,כל כך
הרבה אהבה נתנה לו והינה שבר.. אם הייתי תופס אותו...ואולי, יקיר ליבה נפטר והיא מבכה
קשות את האבדן? היה אולי חולה קשה והיא טיפלה בו במסירות .או שמא לא יכולה הייתה
לגשת אליו כי אשתו המרשעת ישבה לצידו ורק עכשיו אחות,ידידתה שלחה לה את הידיעה
המרה? איך שהיא סובלת,צער העולם נפל על אישה כל כך עדינה וכפי שנראה,בעלת עולם רגשי
כה עמוק.לבי נכמר ,שכחתי את הפגישה שלי. חשתי צורך עמוק לגשת אליה ולהביע את
השתתפותי בכאבה,ואם תסכים, גם ללטף לה את הראשה ולחבקה ללא כל כוונות נסתרות.נגשתי
אליה,היא נשענה על הקיר שבורה כולה ופניה רטובים מדמעות. צר לי –אמרתי.כן,אמרה תוך כדי
שהיא גועה בבכי,זה עתה נודע לי שהפסדתי כסף רב שהיה מושקע במניות ובדולרים.
חולון, 21.0208
עטופה בצעיף סגול, בגדיה המחויטים הלמו להפליא את צבע הצעיף. ניכר שהיא מחכה למישהו,
לגבר, מן הסתם. לא יכולתי להפסיק מלהתבונן בה. מעבר לחזותה האצילית והנשית, לגופה
החטוב ולרגליה היפות, עטורות גרביים סגולות, נראו פניה טובות ועיניה חמות והעידו עליה
שהיא אישה יפה ואוהבת. קשה היה שלא להבחין בקורטוב של חרדה או עצב בפניה.מיהרתי
לפגישה חשובה, אך לא יכולתי לעזוב, היא נראית מודאגת היא בודאי מחכה לגבר חייה והוא
מאחר. מחשבותיה ללא ספק מופנות אליו,זיכרונות ימי ולילות אהבה מציפים אותה. מדוע הוא
מאחר כל כך? היא חושבת , נפגע תאונה? אולי לא יכול להתפנות. עם הזמן החולף הופך גופה
המתוח נוקשה יותר ויותר. הנה היא מוציאה מהתיק פנקס קטן בעל שוליים מוזהבים,מעיינת
ומדפדפת בו בפנים מלאי חרדה. זה בודאי כתובתו או הטלפון של אהוב נפשה עוד היא עומדת
והנה ניגש אליה ילד קטן, שהיה לפי יחסה אליו בלתי מוכר לה, ומסר לה דף נייר מקופל. מכתב
אהבה חשבתי לעצמי ,גבר שרמנטי וצעיר בודאי שלח זאת אליה ומזמין אותה לפגישה רומנטית.
היא תפתח את המכתב ואושר יציף אותה ופניה העצובים והדאוגים יזרחו משמחה.הגברת פתחה
את דף הנייר וניכר שאינה מצליחה לקרא את הכתוב. הוציאה מארנקה קופסת הדורה ומתוכה
זוג משקפיים עדינים, משקפי אישה.היא הרכיבה אותם על חוטמה הקטן והמזדקר והחלה לקרוא.
מעיניה היפות החלו דמעות לזלוג ולבי נכמר .מה הוא כתב לה הבן... שמצא לו נערה צעירה?
שהוא עוזב אותה?..ולא היה לו אומץ לבוא ולומר לה בפניה? היא כל כך עצובה וכואבת ,כל כך
הרבה אהבה נתנה לו והינה שבר.. אם הייתי תופס אותו...ואולי, יקיר ליבה נפטר והיא מבכה
קשות את האבדן? היה אולי חולה קשה והיא טיפלה בו במסירות .או שמא לא יכולה הייתה
לגשת אליו כי אשתו המרשעת ישבה לצידו ורק עכשיו אחות,ידידתה שלחה לה את הידיעה
המרה? איך שהיא סובלת,צער העולם נפל על אישה כל כך עדינה וכפי שנראה,בעלת עולם רגשי
כה עמוק.לבי נכמר ,שכחתי את הפגישה שלי. חשתי צורך עמוק לגשת אליה ולהביע את
השתתפותי בכאבה,ואם תסכים, גם ללטף לה את הראשה ולחבקה ללא כל כוונות נסתרות.נגשתי
אליה,היא נשענה על הקיר שבורה כולה ופניה רטובים מדמעות. צר לי –אמרתי.כן,אמרה תוך כדי
שהיא גועה בבכי,זה עתה נודע לי שהפסדתי כסף רב שהיה מושקע במניות ובדולרים.
חולון, 21.0208
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה