על הנמלה ותכלית החיים

1.
על המראה כשאני מתגלח
מהלכת נמלה מול פני,
נמלה קטנה,
נקודה. פסיק ודי.

2.
אני שואל את עצמי
בחיי
הנמלה הזאת מאין באה
ולאן הולכת?
בכלל,מה תכלית קיומה?
הייתה רגע,ומיד נעלמה.

3.
מה תכלית קיומךָ?
שאל המחזיר בתשובה.
כמו הנמלה
לא בקשתי לבא לעולם
ולכן כשם שנשאל
הברנש (אני): תכלית קיומי
לא איכפת לי בכלל.

4.
"לך אל הנמלה"...
הלכתי!
ראיתי שהיא עמלה
אך,למרות כל האוצרות ,
היא לעולם
אינה יוצאת לגימלאות.
אני כן!
לכן הייתי משנה את הפיסקה
"לכי אל האדם חרוצה"...

5.

הנמלים הולכות בטור
האחת אחרי השנייה
מבלי לדעת למה
ומאיזה סיבה.

6.

אינסטינקטים מובילים
את חיי הנמלים
אך אנו האנשים,
חכמים,תמיד חושבים.


7.

לאן שאני פוסע
אני פוגש נמלים
הם הולכים ובאים
גוררים וסוחבים
מצטיידים לַמחר.
אבל,אם תשאלו אותי,
אני בעד הצרצר.

8.

למראה נמלים
המהלכים בטור
כאילו שלהם העולם
ולהם הוא מסור
אני מתחיל להאמין,
שאחרי שייעלם האדם,
הנמלים? יישארו כולם.

9.

לפחות מדבר אחד
העולם יפטר
אצל הנמלים
פצצת אטום
לא תהיה יותר.