הדיות

             

כשהדיות מגיעות ללינת הלילה

הן מנקדות בשחור

 את תכול השמים

סובבות והולכות

לקראת הלינה המשותפת.

מדוע הן ישנות יחד?

האם הן מפחדות?

יום שלם סובבו את הארץ

ניקוה מנברנים,

סילקו אשפה וזבלים,

עתה הם חוזרות יגעות

מרחפות על תרמיקה

ועם רדת החשכה,

יללה דיות- פיפי ולישון!

09/01/2013    חולון , בעקבות תצפית בדיות באזור עין אפק

       אור/אריה רוקח

אור של בוקר, אור מרתיע

עם שירה של בת דמאר.

אור השולף  את העובר

מרחם משכבו אל האור

שצורב את עיניו.

כמכת עכוז

מוציא את הנם

ממתיקות החלום

אל מרירת המציאות

אל הרדיו הפולט את כאבי

מצוקות ביתנו, שכונתנו

והעיר כולה .

האור מבצבץ מהחלון

ומבשר את בא השמש.

אומרים אור השמש מחטא,

אך אני מתחטא ומבקש,

יוחזר נא החושך

והעובר אל רחם חלומותיו.

חורף תשע"ג

            פשעי דמשק/אריה רוקח

שם מצפון לביתי-חביות מתפוצצות

משמים מושלכות ונופלות,

והן פוגעות ,הורסות ,מרסקות

את הפעוט שכה דומה לנכדי

את הסב הדומה לאבי

ומן הסתם גם את בן דמותי.

חביות נפץ מלאות אבק שריפה

ממלאות משאלות של שלטון ושררה

אללה הכביר לשלטון בחרתנו

והאריה אכן על שלטונו שומר

ואת התינוק הבוכה אינו סופר

והאישה הבוכייה שנהרג תינוקה,

והישישה הממררת על מות בעלה

והבית, המבצר שכבית קלפים נפל

והרחוב המלא הרס דמעות ודם

של אנשים טובים ותמימים.

והחביות מושלכות, נופלות ומתפוצצות.

"על שלושה פשעי דמשק"

האם לכך התכוון הנביא?

חולון, 27/12/2012

            פשעי דמשק/אריה רוקח

שם מצפון לביתי-חביות מתפוצצות

משמים מושלכות ונופלות,

והן פוגעות ,הורסות ,מרסקות

את הפעוט שכה דומה לנכדי

את הסב הדומה לאבי

ומן הסתם גם את בן דמותי.

חביות נפץ מלאות אבק שריפה

ממלאות משאלות של שלטון ושררה

אללה הכביר לשלטון בחרתנו

והאריה אכן על שלטונו שומר

ואת התינוק הבוכה אינו סופר

והאישה הבוכייה שנהרג תינוקה,

והישישה הממררת על מות בעלה

והבית, המבצר שכבית קלפים נפל

והרחוב המלא הרס דמעות ודם

של אנשים טובים ותמימים.

והחביות מושלכות, נופלות ומתפוצצות.

"על שלושה פשעי דמשק"

האם לכך התכוון הנביא?

חולון, 27/12/2012

ימי הולדת/אריה רוקח

מדוע יום הולדת-יום חג?

כשאתה קטנטן-ממש פצפון

אתה שמח, עברה שנה

אתה מתקרב לבגרות

לעצמאות.

איש לא יאכיל אותך,

לא יגיד לבש את זה

ואל תלבש את זה

לא יחליף חיתולים

לא יעקב אחריך

ואחרי מעשיך

לא תהיה ביקורת עליך

לא טובה אך גם לא רעה

והעיקר אתה לומד ולומד

ויודע דברים חדשים

בקיצור, סיבה למסיבה.

ואילו היום?

בכל יום הולדת

אתה מתקרב לכך

שיאכילו אותך

יאמרו לך מה ללבוש

ואפילו ילבישו אותך

שוב תחותל

ויעקבו אחריך

שחלילה לא תאבד דרכך

ותעמוד כל כולך תחת עין מבקרת

והעיקר לאיטך

את כל אשר אתה יודע

יאבד כי תשכח!

אז על מה השמחה לעזאזל?

ואיפה סיבה למסיבה?

יש אומרים, נחגוג הישג

הגענו לגבורות, לשיבה

אך ההישג לא שלנו הוא,

כי אם נרצה או לאן

השנים מאליהן עוברות.

חולון.01/01/2013 מחר יו"ה של תמימה

         הבטן/אריה רוקח

לבטן שלי חיים משלה

האמת שהיא יצור סובל

יש ועולה ,יש ויורדת

לפעמים היא כרס

ולפעמים סתם בטן מבוטנת.

כשפתחו אותה "בשערי צדק"

והותירו צלקת רעת מראה,

חשבתי, נגמרתי לי,

עם כזה כיעור מי תרצה אותי?

אך זכתה הבטן וזכיתי גם אני,

כי רצתה  בי ,האהובה

וגם את הבטן היצור המוזר

היא אוהבת עם כל השאר.

חולון  27/12/2012

        תמונה/אריה רוקח

אשתקד בחנוכה טיילנו את ואני

בסן סבסטיאן-בפאסו דה לה קונצ'ה*

רוחות נשבו, רוחות עזות

האוקיינוס שטף את הטיילת

גלים שרקו ,המו

והחשכה הסתירה את

את לובן קצף הגלים.

את עטית על פנייך צעיף

שישמור מרוח ומקור

ואני ראיתי רק את עינייך

מחייכות אל מול הסער השוצף.

צילום, תמונה, הרגע הונצח!

היום היא על שולחן העבודה

אני מרים ראשי וצופה בך

בעינייך החמות המחייכות אלי

מבעד לצעיף החם

וחום חיוכך מציף אותי.

חולון  02/01/2013      *טיילת הקונכייה המרהיבה של ס.ס.

על הדמיון(תמונה אחרת)/אריה רוקח

לפתע חדלו מכתבים להגיע,

כך סיפרה לי אימא.

והדמעות בצבצו מעיניה.

היו לה זוג הורים, והם

נאלמו לפתע, נעלמו.

הדמיון לא פעל

ואיש לא  הרהיב לשער

מר גורלם

יחד עם שאר יהודי העיר

והמחוז-בוקובינה.

לא עד כדי כך מעוות הדמיון

לא, לא עד כדי כך.

הזיכרונות שאינם,

תוססים בדמי,

מטרידים מנוחה,

מעוררים מחשבה על

סבא וסבתא אנשי סדגורה

שמעלם לא הכרתי, או פגשתי

אבל הם לא מרפים ממני.

את תמונתם ראיתי

וגם בחלום דמותם ניבטה

אנשים שלווים,

אנשי עמל ואמונה

לא משערים ולא מדמיינים

 את הצפוי.

לא עד כדי כך מעוות הדמיון,

לא, לא עד כדי כך.

היום,

לאנשים יראי שמים,

בעלי אמונה

יש הסבר ,יש אמירה

והם אומרים ענישה

של אל זעוף פנים ונוקם.

אך אנשים אלה, שבתמונה,

אנשי האמונה והעמל

על מה נענשו?

אל מה נוקמו?

איני יכול להכיל, לקבל מעשי

אל רחום וחנון –אם קיים.

ואיני יכול לדמיין.

לא עד כדי כך מעוות הדמיון,

לא, לא עד כדי כך.

חולון 03/01/2013