מהו אדם? לזכרה
של שושי שחר ז"ל
מורה ,מחנכת, חברה כך ראינוה בבואה
אלינו. כשבאה עם חבורה של נערים ירושלמים הכרוכים אחריה כאפרוחים-פליטי "אורט".
כבר אז ראינו –כל אחד מהבנים באותה חבורה היה בעצם חביב המורה.
מורה למתמטיקה הייתה מורה קפדנית ותובעת,
אך התלמיד מעולם לא היה רק מספר בעיניה.לא סיפרה ולא נעלם במשוואת החיים.
כאדם התייחסה לכל תלמיד ותלמידה. אדם
עם יכולת וגם קושי עם פנים ,סבל וצער גאווה וגם שמחה, אדם.
ידעה להזדהות ולתמוך בפרט ובסבלו, בזה
שהגיע ממרחקים ללא אב ואם שדתו וצבעו היו שונים. באחר, המוכה בחברת הילדים, בבית
ובמשפחה ובשלישי, פרא האדם שידע להוציא מדעתם גם תלמיד וגם מורה.את כולם הכילה,
אהבה והייתה להם כסלע איתן. תלמידיה שחשו זאת החזירו לה אהבה וכבוד.
היום כשהסלע כרע, נפל אומר רק
זאת ללא מליצה: רק מורה הרואה בתלמיד בעיקר אדם-למחנך ייחשב.
בלכתה, כל כך מוקדם ואנו נאספים פה
לזכרה, נחוש עם הצער והכאב גם גאווה! כי
עמיתים היינו לה-בעבודה.
21/02/2012 בערב לזכרה
