אלישע בן אבויה יושב בחצר בצל
הזית.../אריה רוקח
תנא גדול היה בן אבויה מהגדולים .
"פה מפיק מרגליות דורש בלשכת הגזית".
האזינו לו
בטבריא וגם שאר מדינות ועיירות.
אז וגם היום איש אינו יודע
כיצד שינה את טעמו, על הכל ויתר
ונעשה "אחר", כופר.
-----------------------------------------------------
אלישע
בן אבויה יושב בחצר בצל הזית,
הוא
זוכר דבר הוא לא שכח,
תלמידיו
עומדים מרחוק,רחוק מהבית
הם
תוהים,איך פתאום הפך לאחר?
אין
סליחה,אין מחילה ואין נס
אצל
תלמידי חכמים
למי
שהעז ונכנס לפרד"ס
לחקור
במה שאסור.
הוא נכנס עם שלושה חברים
עם
בן עזאי שהציץ ומת
בן
זומא שהציץ ונפגע,
המסכן,
דעתו התבלעה.
רק
עקיבא-התחזק באמונה,
הוא
היחידי שיצא בשלום,
ואילו
בן אבויה רכש תובנות,
וקיצץ
בנטיעות ללא היסוס.
ועכשיו
יושב בן אבויה בחצר
מנודה
ומשוקץ ובודד,
תלמידיו
זועקים-"הבוז לך אחר
גוי,
מתועב, מנוול ובוגד".
ערב
שבת שוממה, ללא טעם
ללא
קידוש וללא זמירות
גם
אשתו פשטה המטפחת
וילדיו
אינם סביב שולחנו.
כשתילי
זיתים היו הם פעם,
נחת
הסבו ושמחה
ואילו
כיום בעיר זרה הם
בושים
בו ובדרכו המוזרה.
חבריו
חולפים ליד הבית
ואינם
מברכים אותו לשלום.
רק
רבי מאיר פוגשו מפעם לפעם
ומשדלו
לחזור בו כבר היום.
אלישע
בן אבויה יושב בחצר בצל הזית
גלוי
ראש, לחייו חלקות, פאותיו גזוזות,
אך פניו כשולי הקדרה,
מה
עוד יכול הוא לעשות?
"האמת,
האמת חזקה ממני",
כך
היה עונה לר' מאיר,
"איש
אינו רוצה לשמוע,
ואני
לא אוכל להימנע ממנה
לא
אוכל לוותר".
במוחו
חולפים ימי בית כנסת
והכבוד
בבית המדרש
בלי
משים דמעה גולשת
וחולפת
בקצה האף.
כשהוא
יורד כדרכו לכינרת
אל
שלוות המים הכחולים,
כנופית
נערים קטנים ממהרת,
להתקלס
בו ולסקול אותו באבנים.
אלישע
בן אבויה יושב בחצר בצל הזית
הירמולקה
והטלית מונחות בארון.
רודפים
אותו בשוק ,ברחוב ובבית
לא
פשוט להיות החילוני הראשון.
10.05.2010 בעקבות שיעוריו של חיים באר
