לסראיה M

מוקפת שנאה קדושה,
מוקפת קנאות בשם האל ,
עומדת את לבדך
אישה קטנה.

"אללה אואכבר" זועקים כולם
ואת חטאם ורשעתם
על האל זורקים
והאל אינו מגיב.

האל, אם קיים, יודע
חפה את מפשע,ברה וטהורה.
ורשעת בעל ,אב ו"איש האלוהים"
פוגעת בך-ואין רחמים.

בפי האל אין רחמים,
בידי הקהל האבנים
וקשורות לך הידיים
להרבות כאב, להרבות ייסורים.

ואני מתבונן בך בעיניים גלויות
והשאלות מפי, ללא הרף נשאלות -
הו ריבונו של עולם,אלוהים או אללה
עד מתי בשמך רשעים יעלוזו
ויהיו כצדיקים בעיניהם?
ואתה אל קנאי ודורש צדק בעולם,
נקמת דם אישה קטנה, כבר ברא השטן?

ואם יש גן עדן והוא קיים
ראשונה שם את, כואבת חביבה.
כן, אני יודע,לעומת סבלך,
זו נחמה ממש עלובה.


27/10/2010 בעקבות הסרט

ביקור בטשרנוביץ ב' גאון תורן

ליד התיאטרון של טשרנוביץ
אל תחפשו את גיתה
המשורר הגדול כבר לא שם
הפסל הושלך מן הסתם למחסן.

לנו סיפרו כי תפסה מקומו
משוררת בת רומניה,
ועם חילופי השלטון
הועמד פסלו של בן אוקראינה.

עם חילופי כל שלטון
מתחלף גם פסלו של הגאון,
ניתן אם כך ללמוד מכאן,
שכל משורר הוא רק גאון תורן.

לא חשוב אם אתה איש רוח
ויצירתך היא פאר השירה.
חשוב איזה נאד נפוח
יושב בבית הממשלה.

ביקור בטשרנוביץ-א'

באוטובוס הסגור דבר לא השתנה
באוטובוס הסגור הקיסרות עדיין התקיימה.
עירם של שטיינברג ופאול צלאן
באוטובוס הסגור עדיין כאן.

כאן באוטובוס הסגור-דבר לא השתנה,
באוטובוס הסגור-הזמן עמד מלכת.
הינה כאן-HERRN GASSE המפורסם,
ושם-רחובות אחרים שחלפו ואינם.

קפה WIEN מגישים קפה ושטודל טעים,
לעלמות החן קדים קאוולירים מהודרים,
וב"גולדן הירש" יושב שוליה של חייטים
מעשן ,שותה וכותב על שרה ואברהם אבינו,
(שהיום זה מלון "קייב"-בכלל לא ראינו).
בחזית התיאטרון פסלו של שילר, עוד עומד
את זכרו של המשורר הגדול מכבד.
.

באוטובוס הסגור- ההיסטוריה לא התקיימה-
באוטובוס הסגור-השואה עדיין לא הייתה.
עיר עליזה, "וינה הקטנה" עם יהודים תמימים
שלתרבות גרמניה כה קשורים ואוהבים,
ואת העתיד להם, לא משערים ולא יודעים.
באוטובוס הסגור-היינו בעיר שהייתה קיימת
באוטובוס הסגור –היא עדיין חיה ונושמת.

באוטובוס הסגור- עם אימא וסבתא צ'רנה
באוטובוס הסגור-עם סבא שנרצח ונבזז,
באוטובוס הסגור- חיה טשרנוביץ' של אז.